1ארוסה שהגיע זמנה לינשא ולא רצת לינשא לו אף היא קרויה מורדת ואם כתב לה כתבה דנין בה על פי מה שכתבנו הן בפחיתת כתבה הן בהפסד כתבה ביחד וכן הדין ביבמה שתבע אותה היבם ליבום ולא רצת להתיבם דנין אותה כמורדת ותצא בלא כתבה על הדרכים שהזכרנו שאין הלכה כדברי האומר במשנה אחרונה חזרו לומר מצות חליצה קודמת אלא כרבנן שאמרו יבמות ל"ט ב' יבמה יבא עליה מכל מקום וכופין אותו לחלוץ ואם תבעה לחלוץ ולא רצת כופין אותה ונוטלת כתבה ואפילו אמרה לו לישא אשה אחרת ושלא ליזקק לה אף למזונות אין נזקקין לה שאף הוא אומר כמה דאגידא בי לא יהבי לי אחריתי ואפילו היתה לו אשה אחרת שמא הוא רוצה באחרת:2אף המורד על אשתו כשם שדנין בנשאוי כך דנין לפעמים בארוס ויבם כל שתבעתו ארוסתו או זקוקתו ולא רצה אם אין לה כתבה כגון ארוסה ושומרת יבם מן האירוסין שלא נכתבו להן כתבה דאומרין לו או כנוס או פטור וכופין אותו בנדוי ובשמתא ואין בזו חלוק בין באה מחמת טענה לשלא מחמת טענה אבל אם יש להם כתבה והיא רוצה להוסיף כתבתה אם אינה באה מחמת טענה אלא שאומרת רוצה אני להזדווג עם בעלי כשאר הנשים לעסוק בפריה ורביה אין נזקקין לה שהרי אינה מצווית בכך אלא כופין אותו בנדוי ושמתא לכנוס או לפטור וליתן כתבה ואם באה מחמת טענה כלומר אע"פ שאיני מצווית רוצה אני בבנים להשען עליהם בעת זקנותי והוא ענין בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה נזקקין לה לדון בה בדין מורד בתוספת כתבה על הדרך שהזכרנו ומורד ממלאכה מיהא כל שאינו רוצה לזונה כופין אותו או בבית דין או בנדוי ובשמתא עד שיזון:3גדולי האחרונים שבספרד כתבו בשמועה זו שלא נאמר להשהותה שנים עשר חדש אלא בנשואה ודאי או ארוסה ודאי ושומרת יבם ודאי אבל ספק נשואין וספק אירוסין וספק זיקה אין משהין אותן כלל אבל כל שהבעל טוען שיכול הוא לברר נותנין לו זמן ואם לא בירר כופין אותו מיד דלמיסרה הוא דאהני ספיקא אבל לעיגונא לא ואם באו עדי קדושין והעידו שלא בפניה שנתקדשה לפלוני אע"ג דלמיסרה מהנו הואיל ולאקנוייה לזה לגמרי לא מהנו שהרי אין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין כופין אותו מיד ואין דנין בה דין מורדת לאשהוייה וכן אם יש שם רמאות הואיל ובדין מרמה בעינן דרישה וחקירה בממון אע"ג דבקדושין לא בעינן מכל מקום כל דלא מיבדקי בדרישה וחקירה נהי דלמיסרה מהנו מכל מקום לא מהני במורדת לאשהוייה ולמדת מדבריהם שאף בדין מרמה אין עדי קדושין צריכין דרישה וחקירה לאסור ולהצריכה גט ונראה הטעם שלא אמרו כן אלא לחומרא שלא להוציא ממון על פיהם אבל להקל ולהתיר אשת איש לעלמא לא וכבר כתבנו בזה דעתנו בסוף אחרון של יבמות:4מצות עשה ליבם את אשת אחיו על הדרך שכתוב בתורה וכל שלא רצה ליבם מצות עשה לחלוץ אלא שמצות יבום קודמת למצות חליצה כמו שיתבאר במקומו:
